גוף דו-מהותי הוא מושג די מבלבל הנוצר בעקבות הצורך בדיוק משפטי כדי להבחין במשמעויות שהוא מייצג מבחינת החוק והמשפט. גופים דו-מהותיים הפכו למבנה ארגוני נפוץ בארץ, ואלו הם גופים המשלבים אלמנטים של מוסדות ציבוריים ופרטיים כאחד. בהקשר של ישויות משפטיות, היברידיות זו מתארת גופים שיש להם מאפיינים של ארגונים ציבוריים וגם של ארגונים פרטיים. איך בדיוק מוגדרים גופים דו-מהותיים, מה עומד מאחורי ההגדרה שלהם, ומהו ההבדל ביניהם לגופים ציבוריים או לגופים פרטיים? במאמר זה נסקור את ההגדרה של המונח הזה, את הזכויות השונות של עובדים בגופים דו-מהותיים ועוד מידע חשוב בנושא.
הפירוש של גוף דו-מהותי
גוף דו-מהותי הוא הגדרה לארגון הפועל לפי היבטים של מוסדות ציבוריים ופרטיים יחד או שהם מתקיימים בו. גופים דו-מהותיים אמונים על ביצוע תפקידים ומשימות שונות בעלות אופי ציבורי וחברתי מובהק, כמו מתן שירותים חיוניים לאזרחים. כמו כן, הגופים הדו-מהותיים מקבלים מימון ממשלתי לצורך קיום הפעילות שלהם. עם זאת, מבחינה ארגונית וניהולית גופים דו-מהותיים שומרים על מבנה ועל תפעול עצמאיים, והם נחשבים לגמישים יותר מאשר גופים ממשלתיים משום שאופיים הדו-מהותי מאפשר להם עצמאות פעולה לצד אחריות ציבורית תחת פיקוח ממשלתי. דוגמאות בולטות לגופים דו-מהותיים הם קופות חולים, תחבורה ציבורית, דיור ציבורי, מוסדות להשכלה גבוהה, עמותה וגופי מחקר ממומנים. אלו הם גופים המבצעים תפקידים שונים ומספקים שירותים בעלי חשיבות עליונה לרווחת הציבור בשילוב עם האינטרס הממשלתי, תוך שמירה על עצמאות ניהולית ותפעולית ניכרת. בצורה זו גופים דו-מהותיים ממלאים תפקיד חברתי חשוב בציבור מבלי להיות כבולים לביורוקרטיה ממשלתית נוקשה.
מהן זכויות העובדים בגוף דו-מהותי?
לגופים דו-מהותיים יש גם כמה מאפייני העסקה הייחודיים להם ספציפית, כיוון שהם משלבים היבטים של תעסוקה מהמגזר הציבורי והפרטי. כמו עובדים בחברות פרטיות, צוות בגופים דו-מהותיים יכול גם הוא לנהל משא ומתן קיבוצי ולהתארגן באיגוד מקצועי או בוועד עובדים, ובדומה לעובדי מגזר ציבורי, לעובדים בגוף דו-מהותי יש זכויות כגון הליך הוגן והגנה מפני פיטורים שרירותיים. עם זאת, העבודה בגוף דו-מהותי יוצרת כמה הבדלים ומגבלות ביחס לחוקי העבודה הרגילים. למשל, שיעורי השכר ותנאי הפנסיה והפיצויים של עובדים בגופים היברידיים עשויים להיות שונים מאלו המקובלים במגזר הציבורי עבור תפקידים מקבילים. גם תהליכי קידום והעלאה בדרגה עשויים להיות גמישים ותחרותיים יותר בהשוואה לשירות המדינה. הבנת ההבדלים וההשלכות הללו חיונית עבור מי ששוקל תעסוקה בארגון דו-מהותי.
מה ההבדל בין גוף דו-מהותי לגוף ציבורי ופרטי?
גופים דו-מהותיים שונים ביסודם מארגונים ממשלתיים וגופים פרטיים, משום שבניגוד לגופים אלו אשר פועלים בנפרד זה מזה, יש להם עצמאות וגמישות רבות יותר בתהליכי החלטת החלטות או ניהול משאבי אנוש. זה אומר שפעילותם אינה דורשת שליטה ישירה או התערבות רציפה של הממשלה, ולכן גופים אלו יכולים להגיב לצרכים המשתנים שלהם ביעילות, ולנהל את המשאב האנושי שלהם בצורה פרקטית יותר. עם זאת, ביחס לחברות הפרטיות, הגופים הדו-מהותיים ממומנים ברובם על ידי האזרחים משלמי המיסים והם פועלים למען האינטרס והרווחה הציבורית, וכמו כן פעילותם כפופה לאחריות ולפיקוח של הממשלה. לגופים אלו יש אחריות תאגידית, והם אינם יכולים לפעול אך ורק למטרות רווח כלכליות או לפעול בצורה בלעדית אשר פועלת לטובת בעלי המניות בארגון.
כיצד מלכתחילה נוצרה ההכרה בגוף דו-מהותי?
ההכרה בגוף דו-מהותי נוצרה בבית המשפט, כיוון שהיה צורך בהגדרת דין אשר יחול על גופים פרטיים שמטרתם היא בעיקר למלא תפקידים ציבוריים כמו חברת החשמל. מבחינת החוק קיים דין משפט מנהלי וכמו כן דין משפט ציבורי, שני ענפי משפט שתכליתם שונה מעט ולכן לא הייתה אפשרות להחיל אותם על גופים דו-מהותיים. המשפט המנהלי עוסק בהסדרת אופן פעילותם של גופים ממשלתיים, ולעומת זאת המשפט הציבורי עוסק בהסדרת הפעילות המתקיימת בין אזרחים לבין המדינה. לאחר שהחל עידן ההפרטה, שבו ממשלות מעניקות את השליטה בגופים ממשלתיים לגופים פרטיים, ובכך מעניקות לגופים פרטיים סמכויות שימוש במשאבי ציבור, עלה הצורך בהגדרתם של גופים אלו כגופים דו-מהותיים להסדרת פעילותם מתוקף החוק בצורה מדויקת.
אילו שיקולים כדאי להביא בחשבון לפני הגדרת גוף כדו-מהותי?
כאשר בוחנים את האפשרות להגדיר ארגון או גוף מסוים כגוף דו-מהותי, יש כמה שיקולים עיקריים:
- מידת התלות של הארגון במימון הממשלתי – ככל שהוא מסתמך יותר על תקציבים וקבלת מענקים מהמדינה, ופחות על הכנסות מפעילות פרטית, כך גובר הצורך בפיקוח הציבורי
- היקף הפעילות של הארגון או העמותה שיש לה אופי ציבורי מובהק – האם הגוף מספק שירות חיוני לאזרחים? האם פעילותו היא קריטית גם לממשלה?
- רמת הפיקוח והבקרה שהממשלה מפעילה על פעילות הארגון לפני הגדרת הארגון כדו-מהותי בפועל – האם יש לממשלה השפעה ישירה על הליך ההחלטות בארגון? יש להביא בחשבון גם את מידת האוטונומיה הארגונית הכללית שיש להנהלה בארגון בנוגע להחלטות ולניהול פעילות הארגון ללא התערבות ממשלתית ישירה. ככל שיש עצמאות רבה יותר, כך גדל הצורך באחריות עקיפה דרך פיקוח ובקרה
- זכויות קיבוציות של העובדים והליך הוגן מול ההנהלה – שיקול זה נועד להבטיח שמירה על זכויות העובדים בגופים דו-מהותיים מושתתי ציבור
לסיכום
גופים דו-מהותיים הם דפוס ארגוני חשוב ופרקטי במדינת ישראל. באמצעות שילוב ייחודי של מאפיינים ציבוריים ופרטיים, גופים אלו יכולים לספק מענה איכותי ויעיל יותר לצרכים חברתיים וציבוריים שונים. עם המשך ההתפתחויות בכלכלה ובחברה, סביר להניח שהחשיבות של הגופים הדו-מהותיים תמשיך לגדול. הבנה מעמיקה של הרעיון מאחורי גופים אלו והגדרתם בצורה לגיטימית תאפשר לגופים אלו למקסם את הפוטנציאל שלהם לטובת הציבור.
