כמעט לכל אחד מאיתנו יוצא לתרום מפעם לפעם לעמותות וגופים שפועלים ללא מטרת רווח. את הפעילות החשובה הזו מנהלים גופים שמוגדרים המגזר השלישי. מדוע הענף הזה נקרא ככה, מה המאפיינים שלו בארץ ובעולם וכיצד מגייסים ארגונים ללא מטרות רווח מימון? הנה כל מה שחשוב לדעת בנושא.
מהו המגזר השלישי?
המגזר השלישי הוא מונח כולל המתייחס לגופים ומוסדות התנדבותיים ללא כוונות רווח. הוא נקרא המגזר השלישי כדי להבדיל אותו משני המגזרים הראשונים – המגזר העסקי והמגזר הציבורי, שבהם מתנהלת פעילות למטרת רווח. המגזר השלישי כולל ארגונים וגופים מסוגים שונים העוסקים במגוון נושאים ופעילויות, החל מפעילויות של חינוך והסברה, דרך מתן תרומה וסיוע לשכבות החלשות ועד למחקר רפואי ושמירה על איכות הסביבה. בין הגופים השונים במגזר השלישי ניתן למצוא עמותות, אגודות שיתופיות, חברות לתועלת הציבור, ארגוני צדקה ועוד.
מהם המאפיינים של ארגוני המגזר השלישי?
המגזר השלישי הוא הטרוגני במהותו וכולל גופים וארגונים שונים העוסקים במטרות שונות. על פי ההגדרה היבשה, כדי שניתן יהיה להגדיר גוף כלשהו ככזה הוא צריך לענות על כמה מאפיינים בולטים:
- הוא חייב להיות ארגון פורמלי ומאוגד.
- עליו להיות נפרד ממערכת המדינה ולא יכולה להתבצע בו חלוקת רווחים.
- הגוף יפעיל מנגנונים עצמאיים לקבלת החלטות בנוגע להתנהלות הארגון.
- חייב בגופים כאלה מרכיב משמעותי פילנתרופי או וולונטרי
סוגי הגופים במגזר השלישי
ניתן לחלק את סוגי הגופים של המגזר השלישי לשלושה סוגים עיקריים:
- גופים העוסקים במתן שירותים שלא ניתנים על ידי מגזרים אחרים, ולרוב הם מיועדים לחלקים ספציפיים באוכלוסייה. למשל מוסדות אקדמיים, בתי יתומים, בתי תמחוי, אגודות ספורט וכו׳.
- ארגונים שמטרתם שינוי מדיניות ועיצוב מציאות חברתית. למשל ארגונים לשמירה על איכות הסביבה (גרינפיס היא דוגמה מוכרת), ארגונים פמיניסטיים, עמותות לקידום קבוצות מיעוט באוכלוסייה וכו׳.
- ארגונים הפעילים למטרות של סיוע עצמי או התאגדויות חברים.
המגזר השלישי בעולם
על פי הערכות שונות, מספר הארגונים הבינלאומיים שלא קשורים במדינה מסוימת הוא מעל ל-40,000. בחלק ממדינות העולם מספר ארגוני המגזר השלישי יכול להגיע למאות אלפים, ואפילו לכמה מיליונים (בהודו למשל, ההערכה היא שיותר משלושה מיליון גופים של המגזר השלישי). באופן היסטורי, תמכו ממשלות המערב ובמיוחד ממשלת ארצות הברית בארגונים חוץ ממשלתיים, מה שהעניק לרבים מהם מעמד מיוחד וחלק מהארגונים הפכו למשפיעים ורבי עוצמה במיוחד.
המגזר השלישי בישראל
פעילות המגזר השלישי בישראל החלה עוד לפני הקמת המדינה, והארגונים השונים מילאו תפקיד חשוב בפיתוח התשתית המוסדית בארץ בתחומים שונים לרבות בריאות וחינוך, רווחה חברתית, תרבות ומחקר. בדומה למדינות רבות ברחבי העולם, גדל המגזר השלישי בישראל באופן משמעותי בשני העשורים האחרונים. בסוף שנת 2005 היו רשומים במדינה מעל 40,000 עמותות וארגונים ללא מטרות רווח, ובתחילת שנות ה-2000 נאמדו ההוצאות של הארגונים השונים בכ-70 מיליארד שקלים. בלא מעט מקרים אותם הארגונים הם בעצם תחליף לשירותים שהממשלה לא מסוגלת לספק, ובמקרים אחרים ארגונים שכאלו אחראיים ליוזמות וחידושים חברתיים שונים שמוטמעים עם הזמן בחברה הישראלית. סביב המגזר השלישי התפתחה עם השנים תעשייה שלמה של גופים וחברות המספקות שירותים שונים כגון ייעוץ לעמותות, הקמת מערכי גיוס כספים, קידום ושיווק של מטרות חברתיות שונות ועוד.
מהם מקורות המימון של המגזר השלישי?
אז איך בעצם מתנהלים גופים שפועלים ללא מטרות רווח ומקורות הכנסה קבועים? כדי לפעול באופן שוטף חייבות עמותות לגייס משאבים על בסיס קבוע מכמה אפיקים. זוהי מלאכה מורכבת ולא תמיד פשוטה והיא מצריכה הרבה ידע ולמידה של התחום. המימון מגיע במרבית המקרים ממספר מקורות שונים לרבות תורמים פרטיים מהארץ ומחו״ל, הפועלים באופן עצמאי או דרך קרנות פילנתרופיות, תמיכות ממשלתיות, הכנסות ממכירות שירותים כאלו ואחרים ותרומות ממשקי בית ועסקים בישראל. מספר העמותות וארגוני המגזר השלישי שרק הולך וגדל עם הזמן, מחייב את אחראי הגיוס בעמותות ליצירתיות, נחישות והתמדה בתהליכי גיוס הכספים. נכון להיום, עמותות שמכוונות גבוה ושואפות למימון משמעותי בסכומים גדולים, בוחרות לרוב להשקיע בפיתוח מערך הגיוס, בכלים דיגיטליים שיאפשרו גישה למקורות מימון ובלמידה מעמיקה של תחום גיוס המשאבים.
פעילויות בינלאומיות
הארגונים החוץ ממשלתיים הפכו ברבות השנים לשחקני מפתח בטיפול בתוצאות אסונות טבע וסיוע לפליטים, ויש אפילו ארגונים העוסקים בדיפלומטיה בינלאומית. אצלנו כאן בישראל, החל ממלחמת ששת הימים, דרך הסכמי אוסלו ב-93 ולאחר תכנית ההתנתקות ב-2005, חלה עלייה משמעותית במספר ארגוני המגזר השלישי הנוקטים עמדה ברורה בכל הקשור לסכסוך הישראלי פלסטיני. אותם הארגונים אחראיים ללא מעט החלטות ושינויי מדיניות באו״ם לגבי ישראל והאופן שבה מנהלת המדינה את הסכסוך.
מכיוון אחר בהיבט הבינלאומי, ראוי לציין לא מעט עמותות וארגונים כאן בישראל הפועלים לסיוע לקהילות מעבר לים. דוגמאות נפלאות לכך הן עמותות המגייסות כספים ומוציאות משלחות סיוע למדינות עולם שלישי. הסיוע מתמקד בחינוך, הקמת מוסדות ציבוריים וחינוכיים, הקמה ושיקום תשתיות, סיוע רפואי ועוד.
הכוח החברתי והכלכלי של המגזר השלישי
כשבוחנים את המגזר השלישי כמקשה אחת, אפשר לראות שמדובר בכוח חברתי וכלכלי עצום. זה נכון לעולם כולו ונכון במיוחד כאן אצלנו בישראל. ארגונים שונים שפועלים בארץ מזה שנים ארוכות מצליחים לשנות ולעצב את המציאות החברתית, ולסייע במקום שבו המדינה לא עושה זאת. עמותות כמו ״לתת״, ״פתחון לב״ ועוד רבות טובות ואחרות מסייעות מדי שנה למאות אלפי ישראלים מתחת לקו העוני ומספקות סיוע לאוכלוסיות חלשות. העמותה למלחמה בסרטן וגופים דומים מקדמים מאבקים במחלות שונות, מצליחים להעלות את המודעות החברתית אליהן באופן משמעותי ובהרבה מאד מקרים גם מגייסות כספים המשמשים למחקרים חשובים ופורצי דרך המאפשרים ריפוי והקלה. יש עוד אינספור דוגמאות וברור שהעולם בכלל וישראל בפרט היו נראים אחרת ללא הפעילות של המגזר השלישי.
ההשפעה הזו היא כמובן גם כוח כלכלי עצום. אנו מדברים על מחזורים של מיליארדי שקלים בשנה המהווים אחוז משמעותי מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל, והמגזר שלישי הוא נדבך חשוב ביותר של כלכלת ישראל, עובדה שעליה מסכימים כיום מרבית הכלכלנים המקומיים.
סיכום
למגזר השלישי השפעה רבה בעבר ובהווה, וכיום פעילויות ושירותים רבים של ארגונים שונים ללא מטרות רווח ממלאים את החסר היכן שהמדינה לא מצליחה לייצר שינוי. במדינת ישראל ניתן למצוא לא מעט ארגוני גג המאגדים תחתם תחומי פעילות מקיפים, ארגוני תשתית המסייעים ותומכים בארגוני מגזר שלישי שונים, ארגוני תיווך העוסקים במיומנויות הנדרשות למלכ״רים, ארגוני סנגור הפועלים למטרות חקיקה והעלאת מודעות לנושאים שונים וכן ארגוני שירותים רבים המציעים שירותים ישירים למוטבים (למשל אקי״ם, איחוד הצלה ועוד). סביר מאד להניח שככל שיעבור הזמן תגדל הפעילות של עמותות המגזר השלישי, ואין ספק כי מדובר בפעילות חשובה ומבורכת שמצליחה להשפיע לטובה ולעצב את המציאות החברתית במדינת ישראל.
