מצד אחד, תרומות כספיות הניתנות לארגונים ולעמותות ללא מטרות רווח בישראל הן הרבה פעמים הצינור היחיד לצמצום פערים בישראל ולסיוע לשכבות החלשות, אך מצד שני תמיד קיים החשש של ניצול לרעה של הכוונות הטובות של הציבור והישענות מופרזת על הזולת שמביאה להסתמכות על תרומות אלה. הגבול דק ומטושטש והוא למעשה ההבדל בין תרומה לגיטימית וחשובה לבין תרבות השנורר בישראל. בואו נבין יחד מהי ההגדרה של תרומה, מהן סוגי התרומות הנפוצות ומתי תרומה חיובית הופכת לשנורר.
התרמה
התרמה על פי ההגדרה היא כל פעולה שנעשית לשם איסוף תרומות, בין אם מדובר בבקשת כסף, במזון, בציוד או בכל דבר אחר. הרבה מאוד תרומות הן כאלו הניתנות על ידי אנשים פרטיים מתוך רצון אישי לסייע, אך תרומות אלה אינן מספיקות תמיד עבור ארגונים ועמותות ללא מטרות רווח העוסקים בפעילות חברתית ענפה ונדרשים למשאבים כלכליים בכל העת. על כן, אפשר לפנות לאפיק של התרמה שבו נעשית פנייה אקטיבית לציבור בבקשה לתרום ולסייע במטרות כאלו ואחרות. התרמה היא משהו שאפשר לבצע בדרכים שונות, עליהן נפרט מיד.
סוגי ההתרמות הנפוצות
הינה כמה מסוגי ההתרמות הנפוצות בעולם ובפרט כאן אצלנו במדינת ישראל:
- הקש בדלת: מבצע הקש בדלת הוא אחד ממבצעי ההתרמה המוכרים והוותיקים ביותר בישראל. זהו מבצע שנתי, שבמסגרתו בני נוער עוברים בין בתים באזורי המגורים שלהם ומתרימים כספים לטובת המאבק במחלת הסרטן, שגובה מדי שנה מאות אלפי קורבנות ברחבי העולם. מדובר למעשה באפיק תרומה מוסדר באמצעות תורמים פרטיים, כאשר ההתרמה נעשית באופן פרונטלי בבתי אנשים. חשוב מאוד להבחין בין מבצעי התרמה מוסדרים ומוכרים, כמו מבצע הקש בדלת, לבין אקטים אקראיים של בקשת תרומות שאינן מוסדרות או חלילה ניסיונות מרמה אפילו.
- התרמות טלפוניות: מבצעי התרמה הם חשובים ביותר בתור מקורות מימון לעמותות ונראה כי מבצעי ההתרמה הטלפוניים הם אפיק יעיל למדי, על אחת כמה וכמה בעידן הסלולרי שבו אנו חיים. מדובר למעשה בפנייה אקטיבית של נציגי עמותות ובקשה לתרומה טלפונית בכרטיס אשראי. לעיתים מדובר במבצעי התרמה מוסדרים כדוגמת הקש בדלת, מבצעים טלפוניים מוגבלים בזמן ולעיתים מדובר בפניות אקראיות לציבור. החל משנות ה-90 מבצעי התרמה טלוויזיוניים טלפונים נעשו פופולאריים במיוחד. הצופים בבית רואים את משדרי ההתרמה, שאותה מגישים מפורסמים, סטנדאפיסטים ומוזיקאים מוכרים ובאולפן ישנם טלפנים שמקבלים תרומות טלפוניות, כאשר לרוב המטרה היא להגיע ליעד מסוים מוגדר מראש.
- התרמה בלתי ממוסדת לצדקה: בבקשות לתרומות כאלו אפשר להיתקל באופן קבוע. מדובר בכל בקשה כספית באופן בלתי רשמי כאשר התרומה אינה מוכרת לרשויות המס ואיננה מדווחת על ידי הגורם המתרים. בין היתר אנו מדברים על בקשות תרומה בצמתים למטרות צדקה המציעים בתמורה תשורה כלשהי, ניסיונות התרמה טלפוניים כמו שיחות נכנסות מ״קבר רחל״, איסוף כספים על ידי אנשים פרטיים למען הזולת שלא במסגרת פעילות עמותה ללא מטרות רווח וכן הלאה. נראה כי גופים כאלו פעמים רבות פונים אל הרגש של התורמים הפוטנציאליים ומדגישים את המסכנות והקושי של הנתרמים. השאלה האם מסכנות מוכרת היא בהחלט שאלה מעניינת, אבל בכל מקרה נראה שכאשר מדובר בניסיונות התרמה שאינם מוסדרים, זוהי בהחלט טקטיקה מובילה. העובדה הזאת יכולה בהחלט לעזור להבחין בין תרומה מוסדרת לבין כזו שלא.
- הגבלת תרומות של עובדי מדינה: סעיף 5 לחוק שירות המדינה קובע כי עובדי מדינה אינם רשאים להתרים כספים, לגבות או לקבל כספים שנתרמו לכל מטרה שהיא מלבד לאוצר המדינה ובמסגרת התפקיד בלבד. בפועל הממשלה רשאית להתיר התרמות למטרה ציבורית, ובהתאם לסמכות שלה גם יכולה לאפשר לנציגויות המדינה בחו״ל לגייס תרומות לאירוע יום העצמאות ואירועים חשובים ומכוננים ביחסי החוץ של מדינת ישראל.
- הגבלת תרומות למפלגות: עוד חוק מעניין שכדאי להכיר הוא החוק להגבלת תרומות למפלגות. על פי לשון החוק, אדם פרטי לא יכול לתרום למפלגה סכום שיעלה על 2,300 ש״ח (נכון ל-2019) וזאת במטרה שלא ליצור מחויבות של המפלגה כלפי אדם אחד (כלומר שלא יהיה אפשר ״לקנות״ את המפלגה).
על תרבות השנורר בישראל ומהיכן היא הגיעה?
המילה ״שנור״ היא מילה ביידיש שהמשמעות שלה היא איסוף כספים (שנורר=אוסף כספים). עם השנים קיבלה המילה הזאת משמעות שלילית בישראל והיום היא מתייחסת לגופים או אנשים המעדיפים להסתמך על תרומות של אחרים, על אף שהם יכולים לכלכל ולהתפרנס בכוחות עצמם. היום נהוג להשתמש במונח הזה כדי לתאר קבוצות שונות בחברה הישראלית והרבה פעמים הוא גם נקשר לאותם ארגונים בלתי ממוסדים העוסקים באיסוף כספים לצדקה. חשוב מאוד לעשות הפרדה בין תרומות מוסדרות ולגיטימיות לבין שנורר והסתמכות על הזולת שלא לצורך. בסופו של דבר הארגונים המוכרים והמוסדרים מסייעים להפוך את המדינה שלנו למקום שוויוני יותר ונראה כי כל אותם גופים שאינם מוסדרים פוגעים בפעילות החשובה הזאת.
אישור המתרים כמוסד ציבורי מזכה
אם אתם רוצים להיות בטוחים שאתם תורמים את כספכם למוסד לגיטימי ומסודר, שאלו אם אתם מקבלים חשבונית מס על התרומה שלכם ואם היא מעניקה לכם זיכוי ממס הכנסה. על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, תרומות לארגונים מסודרים ללא מטרות רווח הן מוכרות במס ושכירים ועצמאיים יכולים להזדכות על ההוצאה הזאת בסוף השנה, ובעצם לשלם בפועל פחות מס בהתאם לתרומות שעשו. עמותות מסודרת יגישו לכם חשבונית מס על התרומה גם מבלי שתבקשו, ובכל מקרה תוכלו למצוא בקלות מידע רב על כל ארגון באתר הממשלתי. עמותות חייבות לפרסם את הנתונים שלהם ולהיות שקופות פני הציבור הרחב. אם אתם רוצים להיות בטוחים שאתם תורמים לעמותה מסודרת שמתנהלת את כספי התרומות כמו שצריך שווה לחפש בנוסף מסמך שנקרא "אישור מנהל תקין" אצל רשם העמותות. אם חיפשתם הוכחות כאלו לפני תרומה ולא הצלחתם למצוא, צריכה להידלק לכם נורה אדומה. זה אומר למעשה שאתם עתידים לתת תרומה לגוף לא מסודר שלא מדווח על ההכנסות שלו ובעצם אין לכם שום דרך לדעת בוודאות שהכסף מגיע לאן שאומרים לכם.
לסיכום
הרבה פעמים הגבול בין התרמה לגיטימית לבין שנורר הוא דק וקשה מאוד להבחין. באותה נשימה צריך לזכור שלא כל תרומה שאיננה מוסדרת היא תרומה שקרית. יחד עם זאת, כדי למנוע מהשם הרע לדבוק בארגונים חשובים ולגיטימיים, מומלץ בחום להקפיד לתרום אך ורק לעמותות מסודרות ללא מטרות רווח. רוצים ללמוד עוד על נושאים כמו מהם מקורות המימון הנפוצים לעסקים, כיצד להגדיל מקורות מימון ואיך לפנות לקרנות פילנתרופיות? היכנסו עכשיו לבלוג ותמצאו עוד הרבה מידע חשוב ומעניין. בהצלחה!
