עמותה היא גוף הנכלל בישראל ב"מגזר השלישי", משמע במגזר ההתנדבות שכן מטרת העמותה היא פעילות ללא כוונה ליצירת רווח. איך מקימים עמותה בישראל? למען הכרת הציבור בעמותה עליה להיות רשומה בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות במשרד המשפטים. כאשר העמותה מתפרקת, מכל סיבה שהיא, היא נמחקת מהרישום בפנקס העמותות ו"מחוסלת" כך שאיננה קיימת עוד. אבל, לא הכול אבוד במקרה כזה ואפשר להחיות את העמותה ולהחזירה לפעילות. במאמר זה נסביר כיצד עושים זאת, מהם התנאים להחייאת העמותה ולביטול מחיקת עמותה.
מתי מגישים בקשה להחייאת עמותה?
מגישים בקשה להחייאת עמותה לרוב כאשר פעילות העמותה לא חדלה. מבחינת רשם העמותות, חלק מחובות פעולתה החוקיות של העמותה הן להגיש דוחות שנתיים ולשלם אגרות שנתיות לשם המשכת פעילות העמותה. כאשר פעילות זו לא מתרחשת במשך כמה זמן, רשאי רשם העמותות להחליט כי העמותה איננה פועלת, ועל פי חוק הוא יכול להחליט למחוק אותה לאחר שניתנה לעמותה התראה. לעיתים, מגישים בקשה להחייאת העמותה גם לצורך שימוש בנכסיה או כדי להמשיך לקיים פעילות תחת המוניטין שצברה העמותה ובשמה.
איך מגישים בקשה להחייאת עמותה?
תהליך החייאת העמותה הוא לא תהליך פשוט, בלשון המעטה, והוא יכול לקחת זמן רב. לצורך כך נדרשת הגשה של מסמכים שונים לרשם העמותות, אשר יבצע בדיקה מעמיקה של עמידה בתנאי יסוד ובדיקה של פעילות העמותה ותדמית העמותה במהלך שנות פעילותה בהחלטת בית משפט.
פנייה לרשם עמותות
לצורך הגשת הבקשה להחייאת העמותה נפנה לרשם העמותות. עמדת רשם העמותות דרושה לשם המשך התהליך מול בית המשפט. אישור הרשם יינתן לאחר הבהרת הסיבות למחיקת העמותה מלכתחילה. נוסף לכך, הרשם ייבחן אם הליך החייאת העמותה הוא רלוונטי ואם ישנה רציפות של פעילות של חברי הוועד בעמותה. מעבר לכך יבדוק הרשם את פעילות העמותה עד ליום מחיקתה במשך ארבעת השנים האחרונות לפעילותה ומה היא מטרת המשך פעילותה.
בקשה למתן צו החייאה לבית משפט
תנאי הכרחי נוסף שיש לבצע כדי להחיות את העמותה הוא הגשה של צו החייאה לבית המשפט המחוזי אשר העמותה עובדת בתחומו. בית המשפט יבדוק גם הוא את עמדת רשם העמותות בנושא החייאת העמותה המדוברת לצד עמידת העמותה הנבדקת בתנאי יסוד והצגת הכוונות של פעילות העמותה בהמשך פעילותה.
אלו מסמכים נדרשים?
המסמכים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה להחייאת העמותה הם:
- טופס בקשה להחייאת העמותה שמפרט את סיבות ההחייאה, מטרות החייאת העמותה ופועלה בתקופה המחיקה.
- רשימה של נכסי העמותה לרבות נכסי נדל"ן, כלי רכב וכו'.
- דוחות כספיים החתומים בידי שני חברי ועד או תצהיר על העדר פעילות כספית.
- פרוטוקול האספה הכללית המאשרת את הדוחות הכספיים.
- המלצה של ועדת ביקורת לעניין הדוחות הכספיים.
- פרוטוקול ישיבת האספה הכללית לגבי מוסדות העמותה החתום בידי שני חברי ועד העמותה.
- דוחות מילוליים.
- מסמכים להוכחת רציפות חברי הוועדה או לחלופין פרוטוקול לשינוי בהרכב חברי ועד העמותה.
- אישור על תשלום אגרה שנתית.
- תצהיר על אי קיום או קיום תביעות נגד העמותה או אחד מחבריה.
- תצהיר על חמשת מקבלי השכר והמלגות הגבוהות ביותר.
- העתק בקשת החייאת העמותה לרשם העמותות.
- הגשת בקשה למתן צו להחייאת העמותה לבית משפט.
- לאחר שניתן צו בית המשפט להחייאת העמותה אפשר להגיש אותו לרשם העמותות לצורך רישום החייאה במרשם העמותות.
מהם הקריטריונים להחייאת עמותה?
התנאים להחייאת עמותות, שנמחקו או שפורקו מרצון, הם קודם כל שלא עברו 20 שנים מיום מחיקת העמותה או פירוקה. לאחר 20 שנים אי אפשר להגיש בקשה להחייאת עמותה. כמו כן, התנאים הם הגשת כל המסמכים הנדרשים והתצהירים בדבר פעילות העמותה בארבעת השנים האחרונות לקיומה. נוסף לכך, נדרשת הוכחה והצדקה להחייאת העמותה לקידום מטרותיה.
לסיכום
לצורך קיום פעילות סדירה של תאגיד כעמותה ללא מטרות רווח בארץ ישראל, על העמותה לעמוד במספר קריטריונים ולקיים אותן במשך כל זמן פעילותה. החייאת העמותה או ביטול מחיקת עמותה למטרות המשך פועלה, שימוש בנכסיה או במוניטין שלה ניתנת בביצוע כמה שלבים ועמידה בתנאים שנקבעו על ידי רשם העמותות במשרד המשפטים.
