האם מסכנות מוכרת?

התשובה היא כן. אך האם מכירת ‘מסכנות’ יכולה להוות שיטת העבודה בארגון?לחלוטין לא!

מכירת ‘מסכנות’ יכולה לשרת את מטרת הארגון פעם או פעמיים, אך בוודאי אינה יכולה ואסור לה להפוך לשיטת עבודה.

כדי להמחיש למה הכוונה אציג שתי גרסאות היוצאות מפיו של אותו ארגון, קראו ושאלו את עצמכם למי התחברתם יותר? מה גרם לכם לקרוא, להתחבר ולהכניס את היד לכיס?

גרסה א’.

“מכובדי שלום,

שמי ישראל ישראלי ואני עומד בראש ארגון המעניק תמיכה וסיוע לנוער בסיכון. הנערים מסכנים, חוזרים מאוחר הביתה, אין להם הורים בבית, מסתובבים ברחובות, מעשנים סמים, הולכים מכות, חלקם עם תיק פלילי ואין מי שייטפל בהם, אנחנו בארגון עובדים בהתנדבות לא שכר כלל ועושים זאת מאהבה ודאגה, פעילות הארגון בסיסה בגן ציבורי אליו אנו מרכזים בשארית כוחותינו מתנדבים שיסייעו לחשוף הפעילות לבני הנוער הללו. בבקשה, כל תרומה שלך תעזור לנו להציל נפש בישראל ולהציל נער מעוולות העולם. אנא עזור לנו , כל תרומה נחשבת”. בלה בלה ,הבנתם.

גרסה ב’.

“מכובדי שלום,

שמי ישראלי ישראלי ואני עומד בראש ארגון המעניק תמיכה וסיוע לנוער בסיכון. הארגון מעניק מסגרת תומכת לבני נוער בשכונות מצוקה. מסגרת זו מרחיקה את בני הנוער מגורמים המשפיעים לרעה בסביבתם המידית ומאפשרת להם הכשרה מקצועית, ליווי משפטי בעת הצורך, השבה למערכת החינוך, שיעורים פרטיים והכנה לבגרויות על מנת שאלו לא ינשרו ממערכת החינוך.

פעילותנו הנוכחית מתבצעת מתוך מקלטים אותם מאשרת לנו הרשות לשימוש. לצורך המשך פעילותנו אנו נדרשים לעבור למבנה גדול יותר ולהרחבת מערך המדריכים”.

אנו נדרשים לתמיכות הבאות:

תמיכה בסך של 5000 ₪ לכל חניך לשנה (קיימים כ – 65 חניכים)

תמיכה לשיפוץ מבנה אשר ניתן מהרשות . עלות השיפוץ עומדת על 35,000 ₪

הניחו כרגע לדקויות, אבל ההבדלים ברורים! למי הייתם בוחרים לתת?

מכירת ‘מסכנות’ היא אינה פיתוח משאבים. זו אינה הדרך לרתום שותף / תורם משמעותי לאורך זמן. הלך רוח זה של ‘מסכנות’ ישאיר אתכם מאחור ותמיד תמשיכו “לקושש עצים” מבלי לדעת כיצד יראה העתיד. אם לשם אתם מנווטים את הספינה שלכם? חזרו אחורה לנמל הבית , קשרו הספינה חזק למזח וחשבו מסלול מחדש.

פריטה על מיתר הרגש חשובה, אך היא אינה חזות הכל. הפריטה על המיתר צריכה להיות חכמה, חזקה, אינטליגנטית, ישרה, בוטחת,  ורצינית, בשום אופן לא מסכנה.

אם אני תורם? אין לי עניין לתרום מכספי לארגון ‘מסכן’ שאין לדעת מה יהיה מצבו מחר. חשוב לי כתורם להיות משמעותי ,להיות שותף, חשוב לי לראות את הארגון צומח, את מעגל הנתינה מתרחב. כדי שזה יקרה, ברור לי למשל כי מפעילי הארגון חייבים להרוויח כסף/שכר. ברור לי שנדרשים תקציבים להניע תהליכים. אם אתם מזהים עצמכם כארגון ‘מסכן’, בחינת גישה חדשה עשויה להוות פריצת דרך. זה כמובן ייקח זמן כמו בכל דבר, אבל קבלת ההחלטה היא פחות משניה.

בהצלחה !

 

מאת | אייל מליון

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *