לרוב, אנשים שעורכים צוואה בוחרים להעניק את כספם ורכושם ישירות לקרובים שלהם. עם זאת, יש מקרים בהם אנשים בוחרים להעניק סכומי כסף לאחר מותם או בעודם בחיים לגופים וארגונים כאלה ואחרים למטרות חברתיות שונות. במקרים הללו קיים תהליך מסודר של הקצאת הכספים, שמתבצע דרך גוף ייחודי המכונה ועדת העזבונות. בואו ננסה להבין מיהו בדיוק הגוף הזה, אילו סוגי עזבונות קיימים, מהן ההנחיות להגשת בקשה ומי רשאי להגיש בקשה כזו.
מהי ועדת העזבונות?
מחלקת עזבונות לטובת המדינה היא תת מחלקה תחת מחלקת האפוטרופוס הכללי, שתפקידה הוא הקצאת נכסי עזבונות הנמצאים באחריות המדינה בכפוף לרצון התורמים. הנכסים והכסף שנתרמים מוענקים על ידי יהודים ושאינם יהודים מהארץ ומהעולם, והכספים מועברים למטרות ציבוריות וחברתיות במדינה. סוגי הנכסים משתנים: בחלק מהמקרים אלו כספים, נכסים פיזיים, זכויות יוצרים, תכשיטים, חפצי אומנות, ועוד. ועדת העזבונות היא למעשה הגוף שמחליט לאן יגיע כל עיזבון (כלומר חיבור בין התורמים למטרות החברתיות השונות). החלטותיה מועברות בחזרה אל המחלקה שאחראית על שיוך התרומה הלכה למעשה.
עזבונות לטובת המדינה
תהליך גיוס כספים אצל עמותות, ארגונים שונים ואפילו רשויות מקומיות הוא הרבה פעמים תהליך מורכב וסבוך. משום שיש כל כך הרבה גופים כאלו ללא מטרות רווח העוסקים במטרות חברתיות שונות, אחראי הגיוס חייבים לפעול בכמה מישורים במקביל: לפנות אל קרנות פילנתרופיות, להגיש כמה שיותר קולות קוראים ממשלתיים, לפתוח קמפיינים של גיוס המונים ועוד. העזבונות לטובת המדינה הן אפיק נוסף לגיוס כספים שבהחלט עשוי לסייע לעמותות וארגונים רבים. באתר האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים ניתן לראות את רשימת העזבונות המפורטת וייעודם לשנת 2022. זוהי בעצם רשימה ארוכה במיוחד המפרטת את המטרות החברתיות השונות לשמן נתרם הכסף. בין היתר, מדובר בכספים לסיוע לילדים בעלי מוגבלויות שונות, דיור לעולים חדשים, סיוע לפליטים יהודים, הקמה ופיתוח של מושבים וקיבוצים בישראל, מחקר ופיתוח טכנולוגי, סיוע רפואי, ועוד. מדובר בסכום מצטבר של מיליוני שקלים מדי שנה המיועדים למטרות כלליות. הוועדה היא זו שמחליטה לאן בדיוק יגיע הכסף, ובהחלט ניתן לקבל חלק מן הכספים הללו אם אתם עוסקים במטרות לשמן הם מיועדים. הכספים הללו לא נחשבים כחלק מתקציב המדינה השוטף.
סוגי עזבונות
עזבונות מוגדרים כירושה שהותיר אדם, שאותם השאיר לרבות מתנות או תרומות שניתנו עוד בחייו של התורם. האפוטרופוס הכללי מודיע כי הכספים/נכסים/תרומות וכו׳ יועמדו לחלוקה על ידי מדינת ישראל. יש שלושה סוגים של עזבונות:
- עיזבון בלתי מיועד: עיזבון שהמוריש ביקש להקצות למדינת ישראל ולא קבע את תחום ייעודו. אלו הם המקרים הנדירים יותר בדרך כלל.
- עיזבון מיועד כללי: עיזבון שהמוריש קבע עבורו ייעוד כללי כגון עיזבון למטרות צדקה, סיוע בקליטה ושיכון של עולים, מחקר ופיתוח רפואי וטכנולוגי, וכן הלאה. אלו הם למעשה העזבונות המיועדים הכלליים שניתן לראות ברשימה המפורטת באתר האפוטרופוס הכללי.
- עיזבון מיועד ייחודי: עיזבון ייחודי הוא כזה שהיורש קבע לו יעד מוגדר וברור. לעיתים זו יכולה להיות מטרה אחת ספציפית בלבד, ולעיתים מספר מוגבל של מוסדות וארגונים. במקרים הללו התהליך לא מגיע לוועדת העזבונות, ושיוך הכספים בעצם נעשה ישירות על ידי משרד האפוטרופוס הכללי.
מהו הרכב הוועדה?
על פי החלטת הממשלה, בראש וועדת העזבונות הציבורית יכהן שופט בדימוס והחברים בה יהיו אישי ציבור מתחומים שונים בישראל שימונו על ידי שר המשפטים. נכון ליום כתיבת שורות אלו, בתפקיד יושבת ראש הוועדה מכהנת, השופטת בדימוס שולמית דותן. חברי הוועדה המכהנים הם ד״ר תמר טננבוים, ד״ר תהילה קלעג׳י, הגברת פרידה דידי אלמוג, רואה החשבון איתן בוק, עורך הדין באדי חמדאן, הרב שחר איילין ואדון ציון כספי. הוועדה מתכנסת מספר פעמים מדי שבוע ודנה בבקשות התמיכה השונות. בתום הדיונים ולאחר אישור ההחלטות, מפרסמת הוועדה את החלטותיה לציבור בילקוט הפרסומים, וכן מעבירה הודעה מסודרת למשרדי הממשלה הרלוונטיים.
מי רשאי להגיש בקשה לוועדת העזבונות?
חשוב לשים לב שלא כל אחד יכול להגיש בקשת תמיכה לוועדת העזבונות. כן זכאים להגיש בקשה הם מוסדות הפועלים ללא כוונת רווח ועונים על ההגדרה של ״מוסד״, כפי שמופיע בנוהל המעודכן של עבודת הוועדה. כמו כן, על הגוף להיות מאוגד ופעיל שנתיים לכל הפחות ביום הגשת הבקשה. מרבית הבקשות מוגשות על ידי משרדי ממשלה שונים, רשויות מקומיות, עמותות ללא מטרת רווח וחברות לתועלת הציבור. שימו לב כי הוועדה לא תומכת כלל ביחידים אלא רק במוסדות מאוגדים. בקשות מיחידים לא יטופלו.
מהן ההנחיות להגשת הבקשה?
הגשת הבקשה היא תהליך שנעשה כולו אונליין דרך האתר הממשלתי. אלו השלבים המרכזיים בתהליך הגשת הבקשה:
- שיוך נציג: השלב הראשון מצריך שיוך של נציג למוסד, שהוא זה שלמעשה מגיש את הבקשה.
- כניסה למערכת יעל"ה: התהליך כולו נעשה דרך מערכת יעל"ה באמצעות כניסה עם הכרטיס החכם או דרך מערכת ההזדהות הממשלתית. שימו לב כי חשוב להתעדכן בהנחיות הוועדה המפורסמות באתר. מערכת יעל"ה נתמכת על ידי דפדפן כרום בלבד.
- מילוי הטופס: בשלב הזה על הנציג להוריד את טופס הבקשה למחשב האישי ולפתוח אותו דרך תכנת Adobe Reader. ניתן להיעזר במדריך למשתמש באתר הממשלתי בו מפורטות ההוראות למילוי הטופס. בשלב הזה יש לאסוף את הנספחים הנדרשים המפורטים גם הם בהנחיות הוועדה.
- הגשת הטופס: על הנציג המשויך להעלות את טופס הבקשה המלא ואת הנספחים דרך מערכת יעל״ה.
- קבלת אישור קליטה: לאחר מילוי השלבים השונים בצורה תקינה, אמורה להתקבל בתוך 24 שעות הודעת אישור על קליטת הבקשה. שימו לב – ההודעה הזו לא מעידה על כך שהבקשה אושרה אלא היא רק אישור לכך שהבקשה נתקבלה. פרסום ההקצאות כאמור יובא לידי הציבור דרך ילקוט הפרסומים.
לסיכום
וועדת העזבונות זהו גוף האמון על חלוקה של מיליוני שקלים מדי שנה למטרות חברתיות וציבוריות שונות בישראל. אותם הכספים מיועדים על ידי תורמיהם למטרות כלליות שונות, וזהו בהחלט מקור לגיוס כספים שחשוב להכיר. אנו באטלס מסייעים מדי שנה לאותם הגופים בדיוק להגיש בקשה לוועדת העזבונות, ובהחלט יכולים לעזור גם בתהליך הזה לצד שאר האפשרויות שאנו מציעים. שימו לב כי יש להגיש את הבקשה בצורה מסודרת עם הסבר מנומק ומפורט ככל הניתן כדי להגדיל את הסיכויים לאישורה. אתם מוזמנים ליצור אתנו קשר למידע נוסף בנושא, ונשמח לעזור בכל שלב.
